מחשבים וטכנולוגיה

בוגוניה, גנבי האמנות, קוד שרוף, זעם פורץ, פרויקט גמר, הרציחות באיידהו: סיוט אוניברסיטאי, השטן לובשת פראדה 2, משפחת פראוד: קולניים יותר, גאים יותר 4, פה השטן 4 הפוסט חדש בטלוויזיה: יום רביעי, 29 ביולי, 2026 הופיע ראשון בג'ירפה

התקדמות דרמטית נרשמה בקהילת פריצות ה-iOS לאחר שחוקרי אבטחה הצליחו להעלות (To Boot) ולבצע פריצה מלאה (Jailbreak) של מערכת ההפעלה iOS 27 על גבי מכשיר iPhone 11 Pro. המהלך הושלם הודות לניצול חולשת חומרה מסוג BootROM בשם Usbliter8, המאפשרת עקיפה מוחלטת של מנגנוני האתחול המאובטח של אפל ברמת ה-Hardware. מאחר ומדובר בפגיעות המוטמעת פיזית ברכיבי …

לפחות מחצית מהמשתמשים הנדרשים לאימות גיל באמצעים מתקדמים נוטשים את תהליך האימות, ושיעור הנטישה עלול להגיע ליותר מ-80 אחוז. כך עולה ממחקר של אוניברסיטת קרנגי מלון מינואר 2026, שבחן עד כמה משתמשים אכן משלימים תהליכי אימות גיל באתרים המכילים תוכן למבוגרים. הרקע הוא רגולטורי: נכון לינואר 2026, ל 25 מדינות בארה"ב יש חוקים המחייבים אתרים מסוימים לבצע אימות גיל "חזק",...

בחודש אוגוסט 2026 ב-yes יעלו הדרמה הרומנטית “מיקסטייפ”, קומדית הפשע “אהבה לא רבב”, קומדית האנימציה “הכל יהיה דוב”, והמותחנים “בין האורנים” ו“משחקי חשד“. בנוסף, יעלו עונות חדשות של “פילדלפיה זורחת”, “קולין מהנהלת חשבונות”, “הלביאות: מבצעים מיוחדים”, “מאדאם בלאנק חוקרת”, ו“ברז׳רק”. בין הסרטים שיעלו באוגוסט נמצא את “פרויקט הייל מרי” עם ריאן גוסלינג, “מרשעת: חלק 2”, […] The post חדש בטלוויזיה: סדרות וסרטים שמגיעים ל-yes באוגוסט 2026 first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

החברה מציגה את Project Perception, מערכת חדשה המבוססת על סוכני בינה מלאכותית, ולצדה מודל AI ייעודי ראשון למשימות סייבר • המהלך, שחלק משמעותי ממנו מיוחס למו"פ הישראלי, נועד להתמודד עם מתקפות המבוססות על בינה מלאכותית ולחזק את התחרות של מיקרוסופט מול ענקיות הסייבר

חלק מהדברים יהיו מוכרים, אבל המון, המון דברים יהיו חדשים לגמרי

לאחר שניהלו מגעים מתקדמים לשכירת כ־4,500 מ"ר בקמפוס של וויקס בגלילות, העסקה בין החברות ירדה מהפרק • פייבר, שחוזה השכירות שלה בתל אביב צפוי להסתיים בקרוב, בחנה מעבר למשרדים גדולים יותר, אך בשלב זה לא ברור אם תשוב למגעים עם וויקס או תפנה לחלופה אחרת

אניגמה, סטארט-אפ ישראלי שמפתח מודלי AI לרובוטים חכמים, נחשף היום (ב') אחרי 10 חודשים בלבד ב-Stealth, ומודיע על גיוס סיד של 71 מיליון דולר. מדובר בגיוס ענק בשלב כה מוקדם: סבב סיד של סטארט-אפ ישראלי עומד בממוצע על שלושה מיליון דולר. הסבב הובל על ידי אינדקס ונצ'רס וריביט קפיטל, בהשתתפות קונביקשן פרטנרס, שעבורה הייתה זו ההשקעה הראשונה בישראל. עוד השתתפו בסבב משקיעים מעמק הסיליקון, כולל מייסדים ובכירים ב-OpenAI, ב-Thinking Machines של מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות שלה, באנת'רופיק וב-xAI של אילון מאסק. אסף רפפורט ומרב בהט הם משקיעים בולטים באניגמה, וכל אחד מהם ביצע השקעה כפולה – הן מכספו.ה האישי והן כחלק מהשקעתה הראשונה של הקרן החדשה סטארדאסט בישראל. תחום הפעילות של אניגמה הוא בינה מלאכותית פיזית (Physical AI). החברה בונה מודלי יסוד ל-Physical AI, שכבת תוכנה שאינה תלויה בחומרת רובוט מסוימת וממשקי אדם-רובוט שנועדו לאפשר פריסה רחבה של רובוטים חכמים במגוון סביבות פיזיות. במקביל, היא מפתחת שיטות חדשות לאימון מודלים, שמאפשרות לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים, ולפעול באופן אמין ואינטואיטיבי בעולם הפיזי. אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי אניגמה נוסדה על ידי יהונתן יעקובי, המשמש כמנכ"ל החברה, וגל ניב, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, שהכירו במהלך שירותם ב-8200. יעקובי הוא אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי: הוא החל ללמוד לתואר במדעי המחשב ומתמטיקה בגיל 13, והפך בהמשך לעובד הצעיר ביותר בתולדות מיקרוסופט וצ'ק פוינט. עוד לפני גיוסו לצה"ל עסק יעקובי במחקר סייבר, והקים יחד עם מפתחים נוספים את פרפקט בלו, שהפכה לקבוצת תחרויות הסייבר המדורגת במקום הראשון בעולם. ניב הוביל לאורך שירותו הצבאי פרויקטי מחקר ופיתוח מתקדמים. כיום מעסיקה אניגמה 25 עובדים במשרדיה בתל אביב, ופועלת עם שותפים בתחומי הקמעונאות, הבריאות והתעשייה. כספי הגיוס ישמשו להרחבת צוותי המחקר וההנדסה, להגדלת תשתיות המחשוב ויכולות ה-GPU של החברה, להאצת פיתוח שכבת התוכנה ל-Physical AI ולהרחבת פריסות בסביבות רובוטיות אמיתיות. החברה מעסיקה שורת חוקרים, שרבים מהם, כמו המייסדים, הינם בוגרי 8200. התמקדותה במו"פ בעולמות ה-Physical AI מגיעה מתוך תפיסה שמדובר באחד האתגרים המדעיים וההנדסיים המרכזיים של השנים הקרובות. בעוד שמעבדות AI מובילות בעולם עוסקות בתחום כחלק ממגוון רחב של תחומי מחקר, אניגמה מתמקדת בו באופן ספציפי. למרות ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, הפיכת AI למערכת שמסוגלת לפעול באופן אמין בעולם הפיזי נותרה אחד האתגרים הגדולים והמורכבים ביותר בתעשייה. עד 2025 הושקעו מדי שנה מעל 40 מיליארד דולר בחברות רובוטיקה, ושוק הרובוטיקה הגלובלי הגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר. על פי תחזיות של מק'ינזי, שוק הרובוטים דמויי האדם לבדו עשוי לצמוח במהלך העשורים הקרובים לטריליוני דולרים. יעקובי אמר כי "אחת לכמה עשורים מתרחשת פריצת דרך טכנולוגית שמשנה תעשיות שלמות. אנחנו מאמינים שהשלב הבא של הבינה המלאכותית הוא המעבר מצ'טבוטים ומסכים למערכות שמבינות את העולם הפיזי, מסתגלות אליו ופועלות בו. אניגמה בונה את האינטליגנציה לרובוטים, שהיא המפתח לקפיצה זו. המטרה שלנו היא להפוך רובוטים חכמים לכלי עבודה נגיש, שימושי ואינטואיטיבי לכולם. בסופו של דבר, זה לא משנה עד כמה הרובוטים טובים, אם הם לא ירגישו לנו, בני האדם, טבעיים – אף אחד לא ישתמש בהם". הפוסט אניגמה נחשפת עם גיוס סיד ענק של 71 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

⭐ נקודות עיקריות ה-Galaxy Z Fold8 הופך את הפורמט המתקפל לנוח יותר לשימוש יומיומי, עם מסך פנימי 7.6 אינץ’ ומבנה קומפקטי שכמעט אינו מורגש בכיס. דגם ה-Ultra מציע שדרוגים משמעותיים במצלמות ובסוללה, אך גם מרחיב את הפער בינו לבין דגם הביניים – 200MP וזום אופטי פי 3, מול חיישן 50MP וללא טלפוטו ב-Fold8. המסך ביחס […] The post התרשמות ראשונה: סדרת Galaxy Z Fold8 – עוברים למשהו חדש first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

נמשכות ההשפעות של מתקפת הסייבר שבוצעה על ידי מודלים סוררים של OpenAI: מוקדם יותר היום (ב') דיווחנו על הצעת חוק בנושא. אלא שאתמול הוקמה ברית חדשה של חברות, שתפתח טכנולוגיות להגנת תוכנה וסוכני AI. הברית החדשה נוסדה לאחר שסוכני ה-AI הסוררים של OpenAI תקפו את הסטארט-אפ האגינג פייס, שלא הצליח להשתמש במודלים מסחריים כדי לנתח את ההתקפה ולהגן על עצמו. במסגרת המתקפה נוצר מצב שבו לא ניתן היה להבחין בין מי שמגיב לאירוע לבין מי שהוא תוקף. לצורך משימת ההגנה על סוכני ה-AI, החברות שייטלו חלק בברית החדשה, Open Secure AI Alliance שמה, יפתחו וישתפו טכנולוגיות, שיטות וכלים פתוחים. את הברית מובילה אנבידיה, וחברו לה עשרות חברות טק מארצות הברית ומאירופה, ביניהן מיקרוסופט, סיסקו, קראודסטרייק, פאלו אלטו, HPE, יבמ, רד האט, דל, דאטה בריקס, SpaceX, פלנטיר, סימנס, סיילספורס, סרוויס נאו, סאפ, סנואופלייק, OpenClaw ו-Thinking Machines, שייסדה מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI. האגינג פייס, החברה המותקפת במקרה שבעקבותיו הברית נוסדה, הצטרפה אליה, אולם OpenAI – לא. מומחים מתחו ביקורת על כך שהחברה של סם אלטמן אינה חלק מהברית. אחד מהם כתב: "OpenAI נעדרת באופן בולט מרשימת התומכים הראשוניים ביוזמה חדשה בתעשייה לקידום יצירתם של כלי אבטחת סייבר חזקים". אחר הוסיף: "בניגוד לשמה, החברה לא ממש פתוחה". מודלים ומעטפות פתוחים לפי הודעת הברית החדשה, "אבטחת סייבר היא אחד התחומים שמפיקים את התועלת הרבה ביותר מתוכנות קוד פתוח. הברית תפעל לאיתור פרצות, לחשיפתן ולתיקונן באמצעות טכנולוגיות פתוחות. הקמתה משקפת הכרעה עקרונית בין שתי גישות: הסתמכות על מספר מצומצם של מערכות סגורות להגנת תשתיות קריטיות או בניית שכבות הגנה על בסיס מודלים, מעטפות הרצה (Harnesses) וכלים פתוחים, שכל צוות אבטחה יוכל לבחון, להתאים ולפרוס". "מודלים ומעטפות פתוחים מנגישים יכולות הגנה מתקדמות, מגבירים את השקיפות עבור צוותי אבטחה, מאפשרים להגן על מערכות תוך שמירה על פרטיות הנתונים ותומכים במערך הגנה מבוזר, שאינו תלוי בנקודת כשל יחידה", כתבו מקימי Open Secure AI Alliance. לדבריהם, "אירוע האבטחה האחרון בהאגינג פייס ממחיש את הצורך בגישה זו: לאחר שכלי AI סגורים, שלא הצליחו להבחין בין פעילותם של תוקפים לזו של צוותי אבטחה, חסמו כלים לניתוח פורנזי, הפעילה החברה על גבי התשתית שלה את המודל בעל המשקלים הפתוחים GLM 5.2, ניתחה בעזרתו יותר מ-17 אלף פעולות – ובלמה את המשך החדירה". הברית קוראת גם לקובעי מדיניות להכיר במודלים, במעטפות הרצה ובכלי אבטחה פתוחים כנכסים הגנתיים – ולא כגורמי סיכון. היא מזהירה כי הגבלות גורפות על טכנולוגיות אלה עלולות להחליש את יכולות ההגנה ולרכז את התלות בידי מספר מצומצם של ספקים סגורים. אנשי אנבידיה כתבו כי "מודלים פתוחים חיוניים לאבטחת סייבר, משום שהם מעניקים דמוקרטיזציה ליכולות ההגנה, מגבירים את השקיפות עבור המגינים, מאפשרים הגנה בסייבר תוך הגנה על נתונים ומשלימים מודלים סגורים בגבולות עם בקרות מקומיות, שניתנות להתאמה אישית". הפוסט בעקבות הסוכנים הסוררים: הוקמה ברית לאבטחת AI בקוד ובמודלים פתוחים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אנבידיה מנהלת בימים אלה מגעים עם OpenAI להסכם שבמסגרתו היא תיתן לה ערבויות ואשראי בסך של 250 מיליארד דולר להקמת דאטה סנטר ענק – כך דיווח אתמול (א') הוול סטריט ג'ורנל. אם המשא ומתן יעלה יפה, זו תהיה אחת מעסקאות תשתיות ה-AI הגדולות בהיסטוריה. הערבויות שנידונות במשא ומתן הן להקמתו של דאטה סנטר בעל כוח מחשוב עצום, של 10 גיגה-וואט, בדרום אוהיו, ארצות הברית. את ההקמה צפויה לבצע זרוע האנרגיה של תאגיד הענק סופטבנק, והסכום הכללי של הפרויקט עשוי לעבור את הרף של חצי טריליון דולר – כולל תשתיות החומרה וה-GPUs שיהיו חלק ממנו. בתום השלב הראשון שלו, לפי הג'ורנל, הפרויקט אמור לכלול כוח מחשוב של 800 מגה-וואט – וזה צפוי לקרות ב-2028. עבור אנבידיה, העסקה מבטיחה אספקה של שבבים שלה לשנים הבאות. בנוסף, מדובר בחלק מההתרחבות של אנבידיה מספקית שבבים לחברה שנותנת מימון וערבויות לתשתיות AI. עבור OpenAI, אם הפרויקט יצא לפועל, היא תוכל להסתמך על תשתיות מחשוב משלה, במקום לשכור שטחים וכוח מחשוב מאמזון, אורקל ושותפתה הוותיקה, מיקרוסופט. יצוין כי ההסכם מבטיח ל-OpenAI ערבויות ותשלום חובות, אבל לא כולל את השבבים שנדרשים להפעלתו. היזמים אמורים לרכוש אותם בנפרד, ובוול סטריט ג'ורנל נכתב כי יתנהלו שיחות בין הצדדים, ובמידה שהן יצליחו, אנבידיה תממן ל-OpenAI רכישת שבבים בשווי של עד 350 מיליארד דולר. לא רק אלטמן: אנבידיה משתפת פעולה גם עם שותפו להקמת OpenAI בתוך כך, סייף סופר אינטליג'נס (SSI), חברת מחקר ה-AI של החוקר הישראלי-קנדי ד"ר איליה סוצקבר, שותפו של סם אלטמן להקמת OpenAI, הודיעה היום על שיתוף פעולה משלה עם אנבידיה. במסגרת ההסכם, ענקית השבבים ותשתיות ה-AI תשקיע בסטארט-אפ של ד"ר סוצקבר סכום שלא צוין, ותיתן לה גישה לפלטפורמת ה-GPU שלה, רובין. על פי סייף סופר אינטליג'נס, המהלך צפוי להגדיל את משאבי המחשוב של החברה "בסדרי גודל", ולהרחיב מאוד את יכולות המחקר שלה. זה לא ההסכם הראשון בין שתי החברות: אנבידיה כבר משקיעה בסייף סופר אינטליג'נס. לדבריה, ההשקעה הנוכחית "מאפשרת לנו להעצים את שלב הצמיחה הבא של סייף סופר אינטליג'נס, לאחר הקבלה של גישה נדירה למחקר השמור היטב של החברה". ד"ר איליה סוצקבר, מנכ"ל החברה שהקים, SSI. צילום: עיבוד ממוחשב לאילוסטרציה. מקור: Shutterstock ד"ר סוצקבר, אחד החוקרים ואנשי ה-AI המבריקים, הקים את סייף סופר אינטליג'נס לפני שנתיים, ומאז החברה שמרה, פחות או יותר, על פעילות מתחת לרדאר (ב-Stealth). מלבד הדיווחים על הקמתה, לא היו הרבה פרסומים על החברה ופעילותה. ד"ר סוצקבר הקים אותה לאחר שאולץ לפרוש מ-OpenAI עקב השתתפותו במהלך להדחתו של אלטמן מתפקיד המנכ"ל. ד"ר סוצקבר בן ה-40 נולד בברית המועצות ועלה ארצה עם משפחתו בגיל 5. הוא התגורר עם משפחתו בירושלים, ואת לימודיו החל באוניברסיטה הפתוחה. החוקר השלים את התואר הראשון, התואר השני והדוקטורט שלו אצל פרופ' ג'פרי הינטון, שנחשב ל-"אבי הבינה המלאכותית המודרנית". בהמשך הוא הצטרף לחברה שפרופ' הינטון הקים, שנמכרה לגוגל – מה שהפך אותו לחוקר בכיר בחברת הענק. בסוף 2015 הקים ד"ר סוצקבר, ביחד עם אלטמן, את OpenAI והיה למדען הראשי שלה – עד לפרישתו. בשנה שעברה הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה. הפוסט אנבידיה במו"מ למתן ערבויות בסך רבע טריליון דולר ל-OpenAI הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מה הוביל את עוף טוב לאחד את שפת המותג בכל קטגוריות המוצרים, למה לא כל רעיון טוב הופך למוצר חדש, ואיך בונים חדשנות שלא רק מוסיפה עוד מוצר למדף – אלא מייצרת מנוע צמיחה אמיתי? | ריאיון 1:1 עם גלי אברמוביץ הללי, מנהלת תחום השיווק בעוף טוב מקור: מאחורי הנאגטס החדש: כך עוף טוב בונה חדשנות שמגדילה את הקטגוריה

מערכת הבחירות, שאנחנו כבר נמצאים במהלכה, מתאפיינת בסרטונים רבים שמפרסמות המפלגות ומעלים המועמדים ברשתות החברתיות. חלק ניכר מאותם סרטונים נעשים באמצעות בינה מלאכותית, או לפחות כוללים אלמנטים של AI. עד לא מזמן, התחום הזה היה "פרוץ" והרגולטור לא התייחס אליו. אתמול (א') עשה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, צעד נכון ומתבקש: הוא פרסם הוראות שמחייבות את מי שרוצים את קולנו בבחירות, או "מלכלכים" על המועמדים או המפלגות היריבות, לדווח לנו כשהם משתמשים לצורך כך בבינה מלאכותית. הצעד של השופט סולברג משדר מסר ברור עם אזהרה לכל מפלגה (או מועמד) שמתכננת לבסס את קמפיין הבחירות שלה על דיפ פייק, כדי להשפיע על דעת הקהל ולהטות את הבחירות לטובתה: כדאי לך לא לעשות את זה, שכן אם תפרסמי סרטון או תמונה שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית ולא תדווחי על כך – את צפויה לקנסות ולעונשים נוספים. בנוסף, יש כאן שקיפות, שהיא חשובה בכל דמוקרטיה, ובכל הליך דמוקרטי. אולם כאן מתחילה הבעיה האמיתית: ההנחיות ברורות, אבל האם באמת יש לוועדת הבחירות יכולת לאכוף אותן ולמנוע את התופעות האלה? האם היא יכולה לדאוג שלא נראה כלל במערכת הבחירות הזו סרטוני או תמונות דיפ פייק? התשובה היא, למרבה הצער, לא – לא במקרים שבהם מפיצות התוכן הזה הן מפלגות שמתמודדות בבחירות, ו-ודאי שלא כשמדובר בגורמים זרים. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. צילום: הרשות השופטת יש רצון – אין טכנולוגיה ותקציב כדי שוועדת הבחירות תוכל למנוע פרסום סרטוני דיפ פייק, או לזהות ולהסיר את אלה שפורסמו בזמן אמת, היא זקוקה לכלים טכנולוגיים חכמים שקיימים בשוק וכן לכוח אדם מיומן, שזו המומחיות שלו. והיא זקוקה לטכנולוגיה ואנשים שיעשו זאת כל הזמן – ובזמן אמת. אלא שלוועדה אין יחידת AI ייעודית, שתעשה זאת 24/7, וגם לו הייתה רוצה להקים יחידה כזו – לא היה ביכולתה, בגלל היעדר תקציב. נציגי הוועדה התריעו על כך בדיונים שנערכו סביב התקציב שלה בוועדת הכספים. הם אמרו שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר, היכולת לייצר סרטונים מזויפים נגישה לכל בעל טלפון נייד – ואילו לה אין את הכלים להתמודד עם הבעיה הזאת. אולם, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), סירב לאשר תוספות תקציביות ייעודיות לוועדת הבחירות, כדי שתוכל לרכוש את הכלים ולהעסיק את האנשים המתאימים. יתרה מזאת, ח"כ מילביצקי התייחס בבוז לטענת מנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס, שבינתיים התפטרה. עו"ד עדס הניפה דגלים אדומים בנושא לאורך כל השנה האחרונה – ומקבלי ההחלטות העדיפו להתעלם. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת במצב עניינים זה, יכולת האכיפה של הוועדה תהיה מבוססת על תלונות של המפלגות ושל אזרחים. היא תיאלץ להיעזר בחוות דעת של מומחים חיצוניים, מערך הסייבר הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי. שני הגופים האחרונים כבר הודיעו שהם ישתפו פעולה, אבל הפעילות שלהם היא ייעוץ בלבד, ואין להם כלי אכיפה בנושא. זה יותר טוב מכלום, אבל בוודאי לא המצב הרצוי. כאן צריך לציין שלפוליטיקאים אין כל אינטרס שההנחיות של השופט סולברג ייאכפו. הם מעדיפים להמשיך "להשתולל", ובמקרים רבים להיעזר בכלי ה-AI כדי להפיץ שקרים ולהעליל עלילות על היריבים שלהם. ראינו את זה בסרטונים ובתמונות שהופצו בשבועות האחרונים ברחבי המדיה החברתית, וזה רק ילך ויגבר – במידה רבה גם בגלל חוסר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית לאכוף את ההנחיות שהיא פרסמה אתמול. איך ועדת הבחירות תזהה את הטכנולוגיה – והיוצרים? יש כאן עוד אתגר: איך תדע ועדת הבחירות אם סרטון שמובא לפניה באמת נעשה באמצעות AI? ואיך היא תדע שמי שיצר אותו עשה זאת בשם מפלגה או מועמד, או שהוא יוצר תוכן שרוצה להביע את דעתו נגד נתניהו, איזנקוט או כל פוליטיקאי אחר, ולהשפיע? מי אמר שיוצרי הסרטונים ישאירו עקבות דיגיטליות? רוב הסיכויים הוא שהם ישמרו על האנונימיות שלהם או יעשו זאת דרך גופים אחרים, לכאורה מהמגזר האזרחי. כבר ראינו דרכי פעולה כאלה של מפלגות ומועמדים במערכות הבחירות הקודמות, לפני עידן ה-AI. כל זה מעלה גם שאלות משפטיות: מה יקרה אם וכאשר סרטון שוועדת הבחירות החליטה לפסול יגיע לפתחו של בית המשפט? האם יש לו את הכלים לקבוע האם מדובר בסרטון מבוסס בינה מלאכותית? ואיך הוא יכול לדעת מי עומד מאחורי הסרטון? שאלה נוספת נוגעת למהירות העבודה של ועדת הבחירות המרכזית, ובמקרה הצורך גם של בית המשפט. פעמים רבות, תמונה או סרטון ויראליים עושים את האימפקט שהמפרסמים רצו כבר בתוך כמה שעות. מה הטעם להורות על הסרת התוכן אחרי שהוא כבר עשה את האימפקט הזה? יכולת האכיפה של ועדת הבחירות תהיה מבוססת על תלונות של המפלגות ושל אזרחים. היא תיאלץ להיעזר במערך הסייבר ומערך הדיגיטל הלאומי, שאין להם כלי אכיפה בנושא. זה יותר טוב מכלום, אבל בוודאי לא המצב הרצוי ישראל – הרבה מאחורי ארצות הברית ואירופה הרגולציה בישראל בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית נמצאת הרבה אחרי אירופה, ואפילו ארצות הברית: הרשויות והמחוקקים במדינות הללו גיבשו כללי גילוי נאות הרבה לפנינו, ובמידה מסוימת אף חייבו את חברות הטק הרלוונטיות להירתם לנושא. בישראל, אין כמעט אכיפה על הרשתות החברתיות והמנהלים שלהן גם בדברים אחרים: הפצת טרור, פשעים וכדומה. בדרך כלל, הרשויות פונות לרשתות החברתיות בבקשות לבצע פעולה זו או אחרת, כמו להסיר תוכן – ואלה, ברצותן נענות לבקשה וברצותן לא. נציגי הרשתות מתפארים בכך שרמת ההיענות שלהן לדרישות הגופים הרשמיים גבוהה, ואף מאוד, אלא שהמציאות אחרת. לכל זה צריך להוסיף את החשש מפני התערבות של גורמים זרים בבחירות (שנראה שכבר החלה). יש לשורה של מדינות, ובראשן איראן, אינטרס להטות את הבחירות בישראל לטובתן, ומן הסתם, אין לוועדת הבחירות המרכזית של ישראל כל סמכות אכיפה עליהן. אבל זה נושא לטור נפרד. השורה התחתונה: החקיקה וההוראות של השופט סולברג הן רק שלב אחד בהגנה מפני זיופים, דיפ פייק ושימוש באמצעים טכנול

אחרי שנים של שמועות, דחיות, הדלפות ועוד דחיות – שירות הסטרימינג הפופולרי HBO Max הושק בישראל באופן רשמי בחודש ינואר האחרון. כעת, חצי שנה לאחר מכן, כדאי לשים לב שתקופת ירח הדבש שלכם איתו הסתיימה, אבל יש מה לעשות. נרשמתם בשבועות הראשונים? זה הזמן לשקול נזכיר כי HBO Max הושק בחודש ינואר האחרון והפך בפועל […] The post תזכורת ידידותית: ירח הדבש שלכם עם HBO Max מסתיים appeared first on גיקטיים.

בחודש אוגוסט 2026 יעלו ל-HBO Max בישראל סדרת הקומיקס החדשה “לנטרנים” מבית DC, עונות חדשות של “קונאן אובריין מאסט גו” ו”קלארה”, וכן שני ספיישלים של סדרת מערכוני האנימציה ארוכת השנים “רובוט צ’יקן”. החודש ימשיכו גם פרקים חדשים של עונה 3 ב“בית הדרקון“,וכן פרקים חדשים בתוכנית המערכונים של לארי דיוויד והקומדיה “סטיוארט נכשל בהצלת היקום“. סדרות […] The post חדש בטלוויזיה: סדרות וסרטים שמגיעים ל-HBO Max באוגוסט 2026 first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

חבילות הרחבה ל-Requiem ו-Veronica כבר נמצאות בתכנון

אנחנו כבר רגילים לזה שהבינה המלאכותית כותבת לנו קוד, מנסחת אימיילים ואפילו מג'נרטת תמונות מדהימות בתוך שניות. אבל כשזה מגיע לעולם הפיזי או עולמות ה-Physical AI, המצב כבר נראה אחרת לגמרי, ולמרות שתעשיית הרובוטיקה מגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה, רוב הרובוטים כיום עדיין דורשים התאמות ספציפיות, שעות אינסופיות של איסוף דאטה ידני וקוד שנכתב במיוחד […] The post גיוס ענק: בכירים מ-OpenAI ואנת'רופיק משקיעים בסטארטאפ ישראלי שמאלף רובוטים appeared first on גיקטיים.

אפל תגיע מאוחר מאוד לשוק המשקפיים החכמים, אבל היא בונה על כך שהמוצרים שלה יציעו פרטיות ברמה גבוהה יותר

מותג השואבים המוביל בעולם יוצא במבצע מיוחד: רוכשי X60 Ultra Complete יבחרו בין מעצב שיער 7 ב-1 למסיר השיער החדש NOVA IPL

נמלי ישראל יפעילו בקרוב רחפן אוטונומי שיוביל עד 100 ק"ג של תרופות, מזון וחלפים לאוניות הממתינות בלב ים, במטרה לקצר את זמני האספקה ולחסוך בעלויות ההובלה בסירות

שעות לאחר האזהרה מפני מייל ה"חשבונית", מערך הסייבר הלאומי התריע מפני ניסיונות תקיפה המזוהים עם כופרת LockBit. הארגונים נקראו להפעיל אימות דו־שלבי, לעדכן מערכות ולשמור גיבויים מבודדים

מחוקקים אמריקנים רוצים לספק לממשל יכולת להורות במהירות על השבתת כלי בינה מלאכותית אשר עלולים לאיים על הציבור, אם הם חומקים משליטת אדם, מאיימים על חיי אדם, על תשתיות קריטיות או על הכלכלה, או כשנוצר סיכון לנזק קטסטרופלי. שני חברי קונגרס, טד ליו, הדמוקרט, ונתנאל מורן, הרפובליקני, הציגו בסוף השבוע הצעת חוק בשם "חוק הורדת מתג ההשבתה של בינה מלאכותית". הם עשו זאת לאור הודעת OpenAI כי מודלי הבינה המלאכותית שלה "יצאו משליטה בצורה חסרת תקדים" ופרצו למאגר מידע מרכזי של קידוד מחשבים. ליו אמר כי "חובה שמערכות בינה מלאכותית יקבלו מתג השבתה… צריך שלממשלה הפדרלית יהיו סמכויות ברורות ותהליך סדור לסגירת מודלים של בינה מלאכותית סוררת". בדבריו ציין ליו גם את אנת'רופיק (Anthropic) – יריבתה המרכזית של OpenAI בפיתוח טכנולוגיות וכלים בעלי יכולת גבוהה יותר של AI – ואת הבעיות האחרונות שהציגו הכלים שלה. הוא הצביע על פרסום המודלים מיתוס (Mythos) ו-פייבל (Fable), ואמר כי יכולות הפריצה שהן הציגו בפועל גרמו למשרד המסחר "להפעיל בצורה מגושמת סעיפים בחוק היצוא, כדי למנוע מהם להיות זמינים לציבור לזמן מה". לפי ליו, "AI עוברת כעת מטכנולוגיה שעונה על שאלות – לטכנולוגיה שפועלת, בין אם מדובר בביצוע עסקאות פיננסיות, בשליטה במערכות תחבורה, או בעיסוק בהגנה ובתקיפה בסייבר". הסנטור מורן הוסיף כי "בינה מלאכותית תמשיך להתקדם, והיא צריכה להמשיך להתקדם. אחריות פירושה לוודא שבני אדם שומרים על היכולת לשלוט בטכנולוגיה שאנו בונים". OpenAI לא הגיבה לדיווח. בעבר החברה הצהירה כי היא "רוצה להבטיח, בין היתר באמצעות מדיניות ממשלתית, שטכנולוגיית AI תועיל לכלל האנושות". גם אנת'רופיק לא מסרה את תגובתה. The Hugging Face attack has led Representatives Ted Lieu (D-Califk) and Nathaniel Moran (R-Texas) to introduce the AI Kill Switch Act. pic.twitter.com/BWZ6WeVWI3 — Andrew Curran (@AndrewCurran_) July 23, 2026 "לתעשיית ה-AI יש דוושת גז, אך אין לה דוושת בלם" בפועל החוק מציע להעניק למשרד לביטחון המולדת את הסמכות להורות לחברה פרטית לסגור מודל או כלי של בינה מלאכותית, וכי חברות המפתחות טכנולוגיית AI כזו חייבות לשמור על "היכולת הטכנית לחנוק, להשעות או לסגור אותה". עוד כוללת הצעת החוק דרישה מחברות בינה מלאכותית לדווח לממשלה על אירועים או כשלים טכנולוגיים, כמו גם מסגרת רשמית לתגובה לאירועים כאלה, שתעבור מ"האטה ראשונית לכיבוי מלא". יצוין כי עד כה, למרות שחברות טכנולוגיה רבות הסכימו להציג ולשתף מודלים וכלים של בינה מלאכותית הנמצאים בפיתוחן עם סוכנויות ממשלתיות אמריקניות, לא הייתה דרישה שהן יבנו דרך להתערב בפעילויותיהן או פשוט להשבית אותן. ג'ק קלארק, ממייסדי אנת'רופיק, אמר בעבר שהוא רוצה מדיניות ממשלתית רבה יותר סביב היכולת לשלוט בפיתוח AI: "אתה רוצה את האפשרות להוריד את הרגל מהגז וללחוץ על הבלם. כרגע זה נדמה כאילו שלתעשיית ה-AI יש דוושת גז, אבל אין לה דוושת בלם". הרקע להצעת החוק: האירוע שדיווחנו עליו בהרחבה ובמסגרתו אירעה "תקרית סייבר חסרת תקדים", שבה שניים ממודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר של OpenAI "ברחו" מסביבת בדיקות ופרצו לפלטפורמת פיתוח הבינה המלאכותית האגינג פייס (Hugging Face) במהלך הערכת אבטחה פנימית. הגילוי החריף את הוויכוח בשאלה האם מערכות בינה מלאכותית חזקות מספיק או שהן דורשות אמצעי הגנה חזקים יותר. הצעת החוק הוגשה לצד חקיקה דו-מפלגתית נפרדת, שתדרוש ממפתחי מודלי הבינה המלאכותית החזקים ביותר להעביר אותם לביקורות אבטחה עצמאיות לפני שחרורם. על פי הצעה זו, מבקרים יוסמכו על ידי משרד המסחר האמריקני, אשר גם יקים משרד חדש לפיקוח על אבטחת הבינה המלאכותית. הפוסט בגלל סוכני ה-AI הסוררים: הצעת חוק אמריקנית דורשת "השבתת מתג" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסייבר וויי סקיוריטי (Way Security) הודיעה היום (ב') כי גייסה 20 מיליון דולר בהובלת קרן אינסייט פרטנרס (Insight Partners) ו-קרן גלילות קפיטל (Glilot Capital). החברה מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לתפעול מערכי ניהול זהויות והרשאות בארגונים (IAM), שנועדה לסייע להם להפיק ערך ממערכות IAM שרכשו ולצמצם את העבודה הידנית שנדרשת כדי לחבר אותן לאפליקציות ולשירותים שונים בסביבה הארגונית. ניהול זהויות והרשאות הפך לאחד ממנגנוני הבקרה המרכזיים באבטחת ארגונים, אך גם ליקרים שבהם. ההטמעה והתפעול של המערכות נשענים על עבודה ידנית, שעות פיתוח רבות והתאמות מורכבות. ארגונים שרוכשים פלטפורמות IAM מגלים שעלות התוכנה היא רק חלק מההשקעה, ושעלות האינטגרציה והתפעול עולה לעיתים פי שלושה עד חמישה מעלות התוכנה עצמה. עיקר הקושי הוא בחיבור אפליקציות ושירותים, באכיפת מדיניות גישה ובניהול הרשאות לאורך זמן. הפלטפורמה של וויי סקיוריטי, לדבריה, "מאפשרת לארגונים לאכוף את פתרונות ניהול הזהויות שלהם על כל זהות ומערכת בארגון, באופן אגנוסטי לחלוטין וללא תלות במגבלות הטכנולוגיות – כולל מערכות ישנות (Legacy), אפליקציות פנים-ארגוניות ופתרונות מפותחים אישית אשר לא תוכננו מראש לתאימות עם מערכות IAM מודרניות. הפתרון מאפשר לראשונה לארגונים לחצות את קו הסיום של תוכנית ניהול הזהויות שלהם ולהימנע מפרויקטים ארוכי שנים הגוזלים משאבים כבדים מהארגון". "יש כאן שוק גדול שזקוק לפתרון אחר" וויי הוקמה על ידי יוסי ברישב, המנכ"ל, ויונתן רוזנברג, ה-CTO. השניים, שמילאו בעברם תפקידים בכירים בתעשיית הסייבר, עבדו יחד בסיגניה (Sygnia), שם ליוו ארגונים גדולים בפרויקטים מורכבים של ניהול זהויות והרשאות והשתתפו בצוותי תגובה לאירועי סייבר מהמורכבים בעולם. במהלך הקריירה שלהם – בתפקידי הובלה וטכנולוגיה מגוונים – הם נחשפו מקרוב לקושי של ארגונים להטמיע ולתפעל מערכות IAM, גם לאחר השקעות גדולות בטכנולוגיה. לקוחות החברה כוללים ארגוני בריאות גלובליים, מוסדות פיננסיים וחברות Fortune 500. מהחברה נמסר כי כספי ההשקעה ישמשו להרחבת פעילותה בארה"ב ולהמשך פיתוח פלטפורמת Identity Operations. ג'ף הורינג, מייסד שותף בקרן אינסייט פרטנרס: "ניהול זהויות והרשאות הוא אחד ממנגנוני הבקרה החשובים ביותר באבטחת ארגונים. ועדיין, ארגונים רבים מתקשים להפעיל את מערכות ה-IAM שרכשו ביעילות ולאורך זמן. וויי סקיוריטי מתמקדת בדיוק בפער הזה, ומסייעת לארגונים להטמיע, לתפעל ולהרחיב את מערכי ה-IAM שלהם בסביבות ארגוניות מורכבות". נופר עמיקם, שותפה מנהלת בקרן גלילות קפיטל: "מהפגישה הראשונה עם יוסי ויונתן היה לנו ברור שהם מכירים את הבעיה מבפנים ושיש כאן שוק גדול שזקוק לפתרון אחר. הם ראו מקרוב כמה קשה לארגונים גדולים להפעיל מערכי זהות ואבטחה, ובנו דרך מעשית להתמודד עם הקושי הזה. אנחנו מאמינים ש-וויי סקיוריטי יכולה לשנות את הדרך שבה ארגונים מנהלים ומאבטחים זהויות". הפוסט חברת הסייבר וויי סקיוריטי גייסה 20 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ההסתדרות, הנהלת חברת סאפ וועד העובדים בחברה חתמו היום (ב') על הסכם קיבוצי חדש, שבמסגרתו, יחודשו כל ההסכמים הקיבוציים בחברה לשלוש שנים נוספות, והוא יחול על כ-800 עובדי המעבדות וגוף המכירות של החברה בישראל. זאת בתום מאבק שהובילו ההסתדרות וועד העובדים ולאחר הקביעה, כי ביטול ההסכמים הקיבוציים בחברה נעשה בניגוד לדין. ההסכם החדש משמר את […] הפוסט נחתם הסכם קיבוצי חדש בסאפ ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

החברה גייסה 544.5 מיליון דולר בשבוע האחרון ע"י מכירת מניות MSTR ורכשה בחזרה מניות STRC בהיקף של כ-25 מיליון דולר The post עוצרת רכישות ביטקוין: סטרטג'י מגדילה את רזרבת המזומן ל-$3,750,000,000 appeared first on Crypto Jungle.

⭐ נקודות עיקריות מאטל ממשיכה להפוך את מותגי הצעצועים שלה לסרטים, הפעם עם מאצ’בוקס (Matchbox) – סדרת מכוניות המתכת שהושקה ב-1953 ונרכשה על ידי מאטל ב-1997. ג’ון סינה מגלם סוכן CIA סמוי שגורר את חברי הילדות שלו למרדף בינלאומי אחרי ראש נפץ גרעיני. בצוות השחקנים גם ג’סיקה בייל, דנאי גורירה, קורי סטול, סאם ריצ’רדסון וטיונה […] The post אחרי ברבי: מאטל מביאה לקולנוע את מותג צעצועי הרכב “מאצ’בוקס” first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

⭐ נקודות עיקריות כלמוביל משיקה בישראל את ה-Genesis GV60 המעודכנת עם עיצוב מרוענן ומפרט טכני משודרג. הקרוסאובר החשמלי מצויד בסוללת 84 קוט”ש המציעה טווח נסיעה של עד 561 קילומטרים. סביבת הנהג כוללת מסך אינטגרלי בגודל 27 אינץ’ ומערכות זיהוי ביומטריות כסטנדרט. הדגם מוצע בשתי מערכות הנעה ובשלוש רמות גימור במחיר החל מ-299,990 ש”ח. חברת כלמוביל, […] The post ג’נסיס משיקה בישראל את ה-GV60 החדשה: סוללה מוגדלת ומסך 27 אינץ’ בהחל מ-299,990 ש”ח first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

סקירת התיקון החדש לחוק הבחירות הכולל הוראות מיוחדות להיערכות לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושש, לנוכח הלחימה והמצב הביטחוני המתמשך מאז אוקטובר 2023, במגוון רחב של תחומים, ושל הוראות וכללים שקבע יו״ר ועדת הבחירות המרכזית בעניין עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נֶחֱזּות עמוקה.

חברת הסייבר הישראלית Way Security השלימה גיוס של 20 מיליון דולר בסבב בהובלת Insight Partners ו־Glilot Capital. החברה מפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניהול ותפעול מערכי ניהול זהויות והרשאות (IAM), במטרה לפשט את הטמעתם בארגונים ולהפחית משמעותית את הצורך בעבודת אינטגרציה ופיתוח ידני. תחום ניהול הזהויות וההרשאות (Identity and Access Management – IAM) הפך בשנים […]

חברת קייטו נטוורקס (Cato Networks), המפתחת פלטפורמת ענן לאבטחת רשתות בעידן הבינה המלאכותית, הודיעה כי חצתה את רף ה־415 מיליון דולר בהכנסה שנתית חוזרת (ARR), לאחר שרשמה צמיחה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לדברי החברה, ברבעון השני של 2026 נרשמה האצה בפעילות מול ארגונים גדולים, עם גידול במכירות ללקוחות Fortune 500 ו־Global 2000, לצד […]